שאלות ותשובות – מורחב

מסמך זה נועד לאפשר נגישות למגוון תשובות שהוצעו על ידי חברות נשים עושות שלום – כמענה לשאלות אשר מופנות אלינו תדירות. השאלות נאספו מרכזות השטח, מדף הפייסבוק, מפניות של התקשורת ובשיחות פנימיות בין חברות התנועה.

מסמך זה הינו מסמך חיי, שיש לשוב לעדכן ולהרחיב אותו בהתאם לפעילותינו, הישגינו ותכתיבי המציאות.

המסמך מאורגן סביב מספר תמות מרכזיות. בכל תמה יופיעו מספר שאלות לדוגמא ואז הצעות לתשובות אפשריות וכן ציטוטים מפי חברות התנועה אשר הביעו דעה בנושא.

התשובות הן כמובן תלויות הקשר (מקום, שואל, זמן וכד'.) וכל אחת מאיתנו תעשה את שיקול הדעת שלה מה מתאים איפה ומתי. כמו כן, התשובות מנסות להכיל גם חלק ממגוון הקולות הרחב המרכיב את התנועה וגם להציע קו מחשבה יותר מאשר טקסט סגור , כאשר כל אחת מוזמנת לעבד ולנסח כרצונה.

 

תמה  – למה תנועת נשים

תשובות אפשריות:

  • אנחנו מבקשות להציג קול אלטרנטיבי, שיח אחר. אשר אנחנו מאמינות שיכול לשבור פרדיגמות ודיכוטומיות. קול היוצר שיח של יחסים, אחריות ואמפטיה. המוקד שלנו הוא צרכים ולא עמדות. כשמסתכלים מה כל הצדדים צריכים אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שעונים לצרכים הללו. כשמדברים על עמדות מתבצרים בתנאי סף.
  • כבר למעלה מעשור שמעורבות נשים בתהליכי יישוב סכסוכים, נחשבת למשתנה הכרחי בהצלחתם וקיומם המתמשך של הסכמי שלום. (אירלנד, פיליפינים, אוגנדה, ליבריה, רואנדה, אפגניסטן, גרום אפריקה ועוד).
  • נשים מביאות את המציאות אל שולחן הדיונים. המשמעות של הסכם שלום היא בסופו של דבר במציאות היומיומית של האזרחים ברחובות, קול אזרחי. מה האזרחים צריכים ורוצים. ונשים ברוב החברות בעולם משמשות כסוכנות שינוי בכל רובדי החברה.
  • נשים לרוב נוטות לייצג את הקולות והצרכים של מגוון קבוצות האוכלוסייה, ומתעקשות על שילוב של כל אלו בהסכם.
  • המלחמה האחרונה הוכיחה שהקול הגברי – צבאי. הדרישה שלנו – להעלות את אפשרות הפיוס וההדברות לפני ובמקביל לאופציה הצבאית.
  • תנועת נשים מאפשרת להרחיב ולהגדיר מחדש מונחים. מה זה שלום בכלל? שלום של מי?, בעבור מי ? מי נכנס להגדרה של השלום ומי נשאר בחוץ ? חלק משמעותי מהממטרה והפעילות של נשים עושות שלום, היא לברר את התשובות לשאלות אלו בדיוק, מתוך הבנה שהשלום והמלחמה המדוברים בסדרנות הכנסת, משאירים מחץ לשיח ולקבלת ההחלטות את רובנו. ויש לנו מה להגיד, ואנחנו משלמות את החשבונות של ההחלטות המתקבלות ומעצבות את חיינו מבלי שניתן לנו המקום והאפשרות להציע את הפרשנות שלנו, צרכינו ושאיפתנו בנושאי מלחמה בשלום.
  • למרות שתנועתנו מורכבת מאלפי נשים שונות בעלות דעות שונות ותפיסות שונות, יש משהו במשותף לכולנו. אנו רוצות לחיות במציאות אחרת, אנו רוצות להיות חלק מהכוחות המעצבים מציאות זאת ואנו משוכנעות כי ניתן לעשות זאת.
  • נשים מודרות באופן כללי מהשיח הפוליטי, במדינת ישראל נשים נוטות לאמץ את הקול הגברי בנושאי מלחמה ושלום. תנועת נשים מאפשרת מרחב בטוח לנשים לברר מהי באמת עמדתן, על מה היא נסמכת ומה צריך להיעשות על מנת שיוכלו לקדם אותה.
  • ארגוני הנשים בישראל, עמלים כבר עשרות שנים לפעול ולייצר מציאות שונה בחברה המאופיינת במיליטריזם ודומיננטיות גברית. ארגונים אלו פועלים בנחישות, תשוקה, אכפתיות ומסירות אין קץ. אולם, לרוב, לכל ארגון מבנה משלו, אג'נדה ספציפית בה הוא מתמקד ואשר סביבה מתלכדות הפעילות וכן רצון להמשיך ולהשפיע למשך זמן ארוך. נשים עושות שלום, תשמח להפסיק את פעולתה מחר בבוקר, מיד אם הגעתו של הסכם, המוסכם ומכובד עלינו ועל שכנינו. רבות מאיתנו חברות בארגונים נשיים הפועלים בישראל ובעולם ומקוות שחברות רבות מארגונים אלו יצליחו למצוא את הזמן להצטרף ולתמוך בפעילותינו.
  • תנועת הנשים ארבע אימהות אשר העלתה לסדר היום את היציאה לבנון, הייתה תנועת נשים אזרחית ורחבה, ורשמה הצלחה גדולה לה ולאזרחי מדינת ישראל.
  • נשים מהוות למעלה מ מחצית מאוכלוסיית מדינת ישראל, הן אינן מיוצגות ברוב מוקדי קבלת ההחלטות המעצבות את חייהן ובודאי לא במוקדי קבלת החלטות העוסקות בשלום ובביטחון, למרות שאלו חורצים חיים ומוות שלנו ושל משפחותינו.
  • גברים מוזמנים להצטרף לתנועת נשים עושות שלום אשר פועלת ליצירת חיים של תקווה במדינת ישראל לכלל אזרחיה.

 

ציטוטים…..

מיכל חמו-לוטם: "גיליתי שזה מאד מורכב ומבלבל להיות ב"נשים עושות שלום" –

שזה דורש ממני לפעמים להיות דבר והיפוכו,ללמוד שפה חדשה,להרגיש חלשה ולא רק חזקה להאמין,להיות נחושה,להסביר, להציב גבולות".

 

עליסה עשת: "תראו לי מפלגה בכנסת שכולם חושבים אותו דבר. למה אנו הנשים חייבות להיות אחרות . הגיע הזמן להבהיר שאנו הרוב במדינה . יש לנו דעות וכח לשנות . בכל התחומים. ואם תרצו זאת תהייה מהפכת הנשים".

 

לא זוכרת מי כתבה… : :"הכח שלנו בעיניי הוא שנשים רוצות שלום כשומרות הסף של הדור הבא, של החיים, של המשפחה (הלביאה השומרת על גוריה…) ולכן יש מקום מאד משמעותי להחזיר לכל הנשים – מכל הקצוות – את הכח הזה והקול הזה. אנו יודעות על ביטחון מהצד הזה – זה בגנים שלנו! ואם נצליח להזכיר לנשים לקחת חזרה את האינטואציה, ולהפסיק לסמוך על גברים "מומחים" לביטחון, אז נשים מכל הקשת יצטרפו אלינו מכל הסיבות שנאמרו על הבמה בכיכר רבין (גם נאמרו על ידי גברים…)

המקום שנשים עושות שלום יכול לאחד זה המקום של החלטת האום 1325, שנשים הן קול משמעותי בכל משא ומתן, בכל דיון על שלום ועל ביטחון, ואישה אחת זה לא רציני – זה סמלי ביותר. אנו חצי מהאוכלוסיה גם בזמן מלחמה וגם בזמן שלום (הלוואי שיגיע ונכיר אותו סוף סוף…)

 

חמוטל גורי:" המשימה שלנו היא אכן מאוד מורכבת ואנו כבר יודעות שאין פתרונות קסם… אבל אחד המפתחות הוא לצאת, לשבת עם נשים ולשתף ולשמוע סיפורים על החלומות של נשים. אני אישה של סיפורים, אז הסיפור שעולה לי כרגע הוא היפיפיה הנרדמת. תחשבו עלינו כממלכה שמכשף רשע הטיל עליה תרדמה ממושכת והמשימה של כל אחת ואחת מאיתנו היא להעיר מישהי. אולי לא בנשיקה, אבל בהקשבה, במתן מקום לקול שלה".

 

ועוד מחמוטל גורי: האתגר שלנו כתנועה הוא לעודד נשים אחרות לדמיין מצב פוליטי אחר באופן משמעותי. מצב בו לא נידרש לשלוח את בנינו להילחם באנשים אחרים. מצב בו סדרי העדיפויות הלאומיים ישקפו את מה שחשוב לנו באמת: חינוך ציבורי טוב, בריאות, רווחה, סביבה ותרבות. מצב בו החברה בה אנו חיות לא תישלט על ידי שיח צבאי-גברי, בו נהיה אנו שותפות מלאות לעיצוב פני החברה. המשימה שלנו היא לא להוכיח שהסדר מדיני זה טוב. המשימה שלנו היא להחזיר לנשים את הזכות, החובה והיכולת לדמיין מציאות ובה הרבה יותר".

 

אילת הראל: "בנשים עושות שלום אנחנו עשויות להצליח כי אנחנו לוקחות אחריות ועושות. אנחנו לא מבקרות, לא מתנגדות, לא מיואשות, לא מאמינות שזה גורלנו, לא מאמינות שאין ברירה אחרת, לא מאמינות רק בכוח – אלא לוקחות אחריות על עתידן. כל אחת לפי יכולותיה. אין ספק שאנחנו בתחילת הדרך ויש לחשוב על הרבה דרכים יצירתיות ומעניינות לעשייה חיוביות – לא נשים שפועלות נגד אלא פועלות בעד. בוודאי שאנחנו נגד אלימות ונגד מלחמות אבל כוחנו האמיתי הוא במה אנחנו בעד. בעד הסדר מדיני. בעד שילוב נשים במו"מ".

 

 

תמה  – מה ההבדל ביננו לתנועות שמאל?

תשובות אפשריות:

  • הרצון בהסכם ובשלום נשמע מארגונים שונים ומכיוונים שונים. גם ארגוני ימין יגידו שהם רוצים שלום אך שכרגע לא בשלו התנאים להסכם ואילו ארגוני שמאל קוראים לכך שהזמן משחק לרעתנו וצריך הסכם או הסדר עכשיו.
  • דבר נוסף המשותף לארגונים הישראלים הפועלים בזירה המדינית, היא מבנה ואופי הארגון. גם אלו וגם אלו לרוב מאורגנים סביב, מנהיג או ראש אחד, הפועל כאילו הוא מחזיק באמת ובידע הרלוונטי ועלינו (הנשים הפעילות המתנדבות) לרוץ לסייע בהפצת השורה. השיח בארגונים הפוליטים הוא צר, לרוב אינו מכיל נשים ובודאי שאינו כולל מגוון קולות של נשים.
  • ארגוני השמאל, גם אם המטרה הסופי נשמעת דומה, עדין מבססים רבים מהטיעונים על שיח ושיקולים צבאים. ומציעים פרשנות אחרת למצב הביטחוני. ניתן כמובן להיעזר ולעשות שימוש בחלק מטיעונים אלו, אולם הטיעון המרכזי שלנו הוא שבטחון אינו נמדד רק דרך הצבא.
  • לארגוני שמאל – יש גוון מפלגתי וכן שאיפות שכאלה. נשים עושות שלום, אינן מקדמות או מעודדות או תומכות בשום מפלגה בישראל ומחוצה לה. נשים עושות שלום טוענות כי דפוס ההצבעה של ימין ושמאל
  • חברות וחברים מארגוני שמאל מוזמנים להפוך גם לחברים
  • מעבר לכך פעמיים רבות למובילי ארגונים אלו – יש שאיפות פוליטיות ורצון להגיע להנהגה ולממשלה, אנו מאמינות שרצון ושאיפות אלו משפעיות הן על סדר היום והן על השיח של אותם ארגונים. נשים עושות שלום, אינה מחפשת כסא בכנסת.
  • לא מתעסקות במצב בשטחים.

 

 

תמה – אין פרטנר

תשובות אפשריות:

  • יש מה לעשות כדי להתכונן לרגע שבו נדבר
  • צריך להשיב ליזמה הסעודית – אפשר לעשות זאת כבר היום
  • צריך ליזום, להיות פרואקטיביים – להפסיק להיגרר. כשנגררים – נזק כלכלי למדינת ישראל (ההשקעה בביטחון, בהתנחלויות, הנזק מהעדר השקעה זרה). נזקים מהבידוד הבינלאומי. נתפסים כשליליים תמיד. לא מושיטים ידינו לשלום. הדבר הכי חשוב שהציונות עשתה לעם היהודי שהפכה אותו ליוזם. עכשיו מישהו אחר מנהל אותנו.
  • מעבר לכך אנחנו צריכים ליצר תנאים שכשיגיע הזמן נהיה מוכנים .הפרקטיקה והרטוריקה של ממשלות ישראל צריכות ליצר תנאים שמקדמים שלום.

הציבור הישראלי מרגיש חוסר אמון מוחלט כלפי אבו מאזן / חמאס. אבל יש הצעה של הליגה הערבית.

  1. המלחמה הוכיחה שיש עם מי לדבר. אבו מאזן, מצרים, סעודיה.
  2. יש כוחות רשע ויש מי שאפשר לבנות איתו קשר ארוך טווח.
  • (רבין) שלום עושים עם אויבים.
  1. כל הזמן טוענים שלא יתנו לנו תנאים ואנחנו מתנים תנאים.
  2. אין זבנג וגמרנו – מדובר בתהליך
  3. גם אם אין היום – אנחנו צריכים לעשות את כל מה שצריך כדי ליצר את התנאים לכך שיהיה עם מי לדבר. גם כדי ליצר דוברים יש פעולות שאפשר לעשות –
  • הבטחנו להם הכל והם לא רוצים (אולמרט) – להפנות את הזרקור למעשים של ממשלות ישראל ב-20 שנה האחרונות (מאז אוסלו). אם בוחנים את המעשים אנחנו רואים שבפועל מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים מאוד כדי ליצר ארץ ישראל השלמה. גם אצלנו יש פער בין הסיסמאות לבין המעשים. רטוריקה יש בשני הצדדים. מה המעשים שעושים. אנחנו עושים רק ההיפך.
  • מעולם לא היה מאמץ ליצר דעת קהל בעד. כל הזמן מיצרים דעת קהל נגד. אין אף מנהיג שאפשר לתת בו אימון. אין אימון בין הצדדים.
  1. גם ברק שתבע את המונח "אין עם מי לדבר" – אמר בועידת השלום של הארץ שהוא התכוון לעראפאת ולא לאבו מאזן.
  2. הפלסטינים רוצים הכל – רוצים לחזור לתל אביב: שיח של צרכים לא של עמדות. זה רצון לגיטימי להשתייך להזדהות, למורשת, לכמיהה. האם כל מה שאנחנו רוצים או צריכים צריכה להתממש. יש גם ציבור ישראלי שרוצה את כל ארץ ישראל. אפשר לתת מענה לכמיהה מבלי לתת ריבונות. לא מדברת על פתרונות אלא על גישה. סל של צרכים ופתרונות. הכרה בלגיטימיות של רצונות וצרכים היא תנאי ראשוני לדיון על פתרונות.
  3. נסתרה הטענה שאין לנו פרטנרים: אם יש פרטנרים להפסקת אש, וודאי שיש גם לשלום
  4. נפתחו ערוצי הידברות עם גורמי מפתח מתונים במזרח התיכון המהווים תשתית לקידום פתרון אזורי, לאור השינויים של הקיצוניים באזור, יש לנו אינטרסים אסטרטגיים משותפים

כלכלה

  • הקצו 6 מיליארד שקל לבטחון בגלל צוק איתן. לדוח העוני 1.7 מיליארד לועדת אללוף (פחות מ 40% ממה שהוועדה דרשה).
  • שלום הביא שגשוג (אוסלו שנות השגשוג).
  • האידיאולוגיה של הפוליטיקאים היא לשמור על הקואליציה. לא רווחת הציבור.

 

תמה – שלום זו מילה שחוקה

 תשובות אפשריות: 

מטרת על: הסכם מדיני שמוביל לשלום. אנחנו לא נכנסות לפתרונות קונקרטיים כמה מדינות, גבולות, גושי התנחלויות.  מגוון רחב של מומחים הציעו פתרונות אבל לא נדונו. לכל אחת מאיתנו יש דיעה אבל זו המהות של מ"ומ – לבחון את סט האפשרויות.

 

תמה – בלי בטחון אין שלום – 

תשובות אפשריות:

בלי הסכם מדיני אין ביטחון, הסכם מדיני טוב לישראל לבטחונה ולחוסנה.

יש מגוון רחב של צרכים בחברה הישראלית שרק הסדר מדיני יוביל להשגתם. רק הסדר מדיני יוביל לרווחה, לחינוך, להגנה על זכויות אדם.

 

כתיבת תגובה